החלטה בתיק בר"ע 828/05

1.    לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ג. כנפי-שטייניץ) בה נקבע שפסק הדין שניתן בתביעה ובתביעה שכנגד יעמוד על כנו.

2.    המבקשת 1 (להלן - המבקשת) הגישה נגד המשיב תביעה בפני בית משפט השלום, בה טענה כי המשיב, המחזיק בשכירות מוגנת מבנה בן שלושה חדרים שבבעלותה, מנסה להשתלט שלא כדין על החצר הסמוכה ולספחה למושכר. היא עתרה, לפיכך, למתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיב להיכנס לחצר או לבצע בה כל פעולה של בניה, הצבת רכוש, או כל פעולה אחרת.

המשיב הגיש בפני בית המשפט קמא תביעה שכנגד בה טען כי החצר היא חלק בלתי נפרד מהמושכר וביקש ליתן צווי מניעה האוסרים על המבקשים (הנתבעים שכנגד) להיכנס לחצר או להפריע לו להפיק הנאה מזכויותיו בה.

3.    בהחלטה שניתנה על ידי בית המשפט קמא ביום 25.2.04 הורה בית המשפט, על מחיקת כתב התביעה וכן על מחיקת כתב ההגנה בתביעה שכנגד, מאחר והמבקשים לא קיימו את הצווים שניתנו על ידי בית המשפט, הן באשר לגילוי מסמכים והן באשר לשאלון שהוצג. בעקבות החלטה זו, ניתן ביום 29.2.04 פסק דין נגד המבקשים.

4.    במסגרת ערעור שהגישו המבקשים על ההחלטה ועל פסק הדין, הגיעו הצדדים להסכם לפיו על המשיבים להגיש את כל התצהירים הנוגעים להליכים המקדמיים בתוך 15 יום, ו"היה ובימ"ש קמא ייקבע שהתצהירים הוגשו כראוי (אף אם היה מקום לבצע בהם השלמות עקב מחלוקת אמיתית) כי אז יחשב פסק הדין בתביעה ובתביעה שכנגד כמבוטל והדיון בתובענות הללו יימשך מהשלב שאליו הגיע". בעקבות הסכמה זו ניתן על ידי בית המשפט המחוזי פסק דין בו נקבע כי "פסק הדין שניתן בתביעה ובתביעה שכנגד יישאר על כנו והוא יבוטל רק אם המערערים ימלאו אחר התנאים כפי שנקבעו בהסדר שבין הצדדים..."

5.    ביום 19.1.05 הגישו המבקשים לבית המשפט קמא תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר תשובה לשאלון.

6.    המשיב ביקש מבית המשפט קמא לקבוע כי המבקשים לא מילאו אחר התנאים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי לביטול פסק הדין, ובית משפט קמא נעתר לבקשה. בהחלטה נקבע שתצהירי התשובה לשאלון מגלים דמיון מפתיע לתצהירים שהוגשו בטרם ניתן פסק הדין ועיקרן של התשובות זהה לחלוטין לאלה שניתנו בשלבים קודמים של הדיון, ומרביתן מעלות נוסח כזה או אחר של התנגדות למתן מענה בטענת חוסר רלוונטיות. כך, מתוך 24 שאלות שהוצגו 10 שאלות כלל לא נענו מחמת טענת העדר רלוונטיות, ותשובות לשאלות אחרות מפנות למסמכים שונים, תחת מתן תשובה עניינית. תצהירי גילוי המסמכים שהוגש מטעם התובעים, קבע בית המשפט קמא בהחלטתו, מפתיעים עוד יותר, שכן תחת מתן פירוט הולם של המסמכים שפורטו בתצהיר גילוי המסמכים שניתן על ידי עו"ד מוגרבי ביום 17.9.02, צומצם תצהיר גילוי המסמכים והועלמו ממנו אותם המסמכים הטעונים פירוט המתייחסים לחוזים שבין הכנסייה לדיירים ול"מסמכים שונים הנוגעים לניהול השוטף של מתחם הבתים...". בית משפט קמא ציין בהחלטתו שבשלב זה המבקשים לא יכולים היו עוד להתנגד למתן תשובות לשאלון מחמת חוסר רלוונטיות או מכל טעם אחר, שכן טענות אלה היה עליהם להעלות בישיבת בית המשפט מיום 15.1.02 בה נתבקשו הצווים לראשונה. לא זו בלבד שב"כ המבקשת לא העלה כל התנגדות באותה ישיבה, אלא שהצהיר כי אין לו התנגדות למתן צו לגילוי מסמכים וכי ישיב על השאלונים. בנסיבות אלה, קבע בית משפט קמא בהחלטתו, אין מנוס מלקבוע כי המבקשים לא מילאו אחר התנאים שנקבעו לביטול פסק הדין ונוכח פסק דינו של בית המשפט המחוזי יעמוד פסק הדין על כנו.

7.    בבקשת רשות הערעור שהגישו טוענים המבקשים כי בית המשפט קמא טעה כשקבע כי הם לא עמדו בתנאים שקבע בית המשפט המחוזי לביטול פסק הדין. לטענתם, הם עמדו בנטל המוטל עליהם, הגישו תצהירי גילוי מסמכים וכן תצהירי תשובות לשאלונים כמתחייב מהוראות החוק וכעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי. העובדה כי "חלק מהשאלות לא היו רלוונטיות וזכו לתשובה בהתאם", טוענים המבקשים, "אינה הופכת את המבקשים לכאלה שלא עמדו בנטל. בנסיבות אלה, נטען, על בית המשפט קמא היה לברר אם הייתה הצדקה לסירוב להשיב על השאלון, ובטרם נערך בירור כזה לא היה מקום לקבוע שהמבקשים לא עמדו בתנאי פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

8.    דינה של הבקשה להידחות כפי שקבע בית המשפט קמא. השאלה אם יש מקום לחייב את התובעים במתן תשובה לשאלון, אם לאו, כבר נדונה והוכרעה בישיבת בית המשפט מיום 15.1.02. בנסיבות אלה,  משהתובעים הסכימו ליתן תשובות לשאלון וניתן צו בהתאם, הם אינם יכולים לחזור ולעורר את שאלת הרלוונטיות של שאלות אלה. משהתובעים לא ניצלו את ההזדמנויות שניתנו להם על ידי בית המשפט, וחזרו והגישו תצהירי תשובות לשאלונים ותצהירי גילוי מסמכים, שהם, כלשונו של בית המשפט קמא, "אותה גברת בשינוי  אדרת", לא היה מנוס מלקבוע שהתובעים לא עמדו בתנאים שנקבעו לביטול פסק הדין וכי יש להותיר את פסק הדין על כנו.

9.    התוצאה היא שהבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיב הוצאות הבקשה בסך 7,500 ש"ח בצירוף מע"מ.

ניתנה היום, כג' באלול, תשס"ז (6 בספטמבר 2007), בהעדר ב"כ הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: